ההיסטוריה של עמנו מלמדת אותנו שמלחמת אחים היא חלק מה DNA שלנו. מאז ימי יציאת מצרים ועד חורבן בית שני עבר עם ישראל עשרה מאבקי הנהגה שהובילו למלחמות אחים רצחניות. עד כמה אנו קרובים למלחמת אחים נוספת? האם נגזר עלינו לחיות שוב ושוב את אותו האסון או שהפעם ניתן לשנות את גורלנו? לצורך המחשת הסכנה, הטמונה בתקופתנו, אתמקד במלחמת אחים אחת. מלחמת בית שאול ובית דויד והפעם מזווית שלא הכרתם.
שאול משבט בנימין - מלך משוגע או חד ראיה ?
וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל. וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור [לָשִׁיר] וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים. וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו. חוַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה. וַיְהִי שָׁאוּל עון [עוֹיֵן] אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. ויְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה אֶל שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַבַּיִת וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ כְּיוֹם בְּיוֹם וְהַחֲנִית בְּיַד שָׁאוּל. וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם. וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד כִּי הָיָה יְהוָה עִמּוֹ וּמֵעִם שָׁאוּל סָר. וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם. (שמואל א פרק י"ח)
בבית הספר היסודי למדנו שלאחר הריגת גוליית, ממנה שאול את את דויד להיות מצביא בצבאו ולאחר שורת ניצחונות מזהירים על הפלישתים הוא הופך להיות אהוב העם, מעין יצחק שדה, מפקד כוחות הפלמ"ח של 48, מעין רבין של ששת הימים. שאול, לעומת זאת, לוקה במחלת נפש שגרמה לו לראות את דויד כאויב המסכן את שושלתו וממלכתו ולא כמצביא נאמן. בטירופו מנסה שאול לרצוח את דויד ולאחר
שנכשל פעמיים הוא חושש להמשיך ומסתפק בהוצאתו מהמטכ"ל והורדתו בדרגה. כלומר, שאול, אינו יכול להרשות לעצמו להרוג את דויד, ובכך להרגיז את אלוהים והעם, אלא רק להרחיקו מהקבינט הבטחוני שלו.
האמנם שאול היה משוגע ודויד מפקד צבאי תמים?
יש כמה ראיות המעידות על כך ששאול הבין היטב, שבמו ידיו הוא גידל והעצים את מי שיום אחד ירצח את ילדיו ויכלא את ביתו מיכל, והכל כדי לשלוט בעם ישראל. האם יכול להיות ששאול היה הנורמלי היחיד בתנ"ך וניסיונותיו להרוג את דויד היו ניסיון להציל את עם ישראל ממלחמת אחים?
מי אתה דויד? מלך עמנו או מורד שגרם למלחמת אחים?
בניו של שאול נופלים זה אחר זה בקרב שעל הגלבוע ואביהם המזועזע מעדיף את מותו על פני חייו. אבל שרשרת המלוכה לא נקטעה. לשאול עדין יש בן יורש חוקי למלוכה, שהתנ"ך מכנה אותו איש בושת. והינה דויד, למרות כל זאת, מחליט להמליך עצמו על שבט יהודה ומתחיל את פירוקה של ממלכת ישראל.
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה, וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-בֵּית יְהוּדָה; וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר, שַׂר-צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל--לָקַח, אֶת-אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וַיַּמְלִכֵהוּ ְעַל-יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה. והינה, שתי מלכויות יושבות בישראל ולכל אחת צבא ולכל אחת מלך המבקש להרוג את אחיו ולקחת את כסאו וכתרו.
ולימים ישלחו המלכים, דויד לבית יהודה ואיש בושת לבית שאול את צבאותיהם אל מלחמת האזרחים, שיזם דויד, וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וחיילי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְֵחיילי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וילחמו למעננו והמנצחים יכריעו את הקרב; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר--שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. ויהרגו נער את רעהו אל מול שני המפקדים והקרב לא הוכרע. או אז החלה מערכה עקובה מדם בין שני המחנות. לקראת ערבו של יום מצאו עצמם יואב בן צרויה וחיילי דויד אל מול כח נחוש מבני שבט בנימין, שהיו מוכנים לשים נפשם בכפם ובלבד שלא יאבדו את המלוכה. ואז קרא אבנר אל יואב את הקריאה האלמותית " הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה, כִּי-מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה; וְעַד-מָתַי לֹא-תֹאמַר לָעָם, לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם?!" ויואב עונה לו בשאלה: מדוע לא אמרת זאת בבוקר טרם שלחנו 24 מטובי לוחמנו אל מותם המיותר ? טרם יצאנו לקרב בו נהרגו מאות מבני עמנו על ידי בני עמם? וַיִּתְקַע יוֹאָב, בַּשּׁוֹפָר, וַיַּעַמְדוּ כָּל-הָעָם, וְלֹא-יִרְדְּפוּ עוֹד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יָסְפוּ עוֹד, לְהִלָּחֵם. (שמואל ב פרק ב).
אבל מלחמת האחים נמשכת שבע שנים שבהן תְּהִי הַמִּלְחָמָה, אֲרֻכָּה, בֵּין בֵּית שָׁאוּל, וּבֵין בֵּית דָּוִד; וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים (שמואל ב פרק ג). שבע שנים בהן טובחים איש באחיו עד להכנעה הסופית של בית שאול. והכנעה זאת לא הושגה אלא עד שנרצח בנו של שאול וביתו הנותרת בחיים, אשתו של דויד, מוחזרת אליו להיות תחת שליטתו המלאה. וּלְמִיכַל, בַּת-שָׁאוּל, לֹא-הָיָה לָהּ, יָלֶד--עַד, יוֹם מוֹתָהּ (שמואל ב פרק ו). והרי אם היה לה ילד הוא היה עשוי לדרוש את זכותו החוקית במלכות כנכדו של שאול.
אחרית ימיו של בית דויד
קשים היו חייו של המלך החדש דויד. בניו לא כיבדו אותו ואולי אף שנאו אותו. בנו אמנון אנס את ביתו תמר ועל כן נרצח בידי הנסיך הבכור אבשלום, שלימים ימרוד באביו, ינסה לרצוח אותו וישלם על כך בחייו. לאחר מיכן מת בנו התינוק של דויד, פרי פרשת אוריה החיתי. לאחר מותו של דויד הורג בנו שלמה את אחיו אדוניה. מלך אחד. 4 בנים הרוגים בת אחת שנאנסה בידי אחיה. הרבה אושר אין בסיפור הזה.
גנץ, לפיד ונתניהו תיזהרו. מלחמות אחים - חלק מה DNA של עם ישראל
מלחמות אזרחים הן חלק מהמארג הגנטי שלנו. אחרי מלחמת בתי המלוכה דויד ושאול פרצה מלחמת אזרחים נוספת מצד שבט בינימין שמדוכאת במהירות וככל הנראה באלימות. לאחר מיכן מורדים עשרת השבטים ברחבעם וממלכות ישראל ויהודה נתונות במלחמת אחים במשך 60 שנה. לאחר הגלות הראשונה חזרנו לכאן ולימים החלה מלחמת הקנאים במתייוונים (כולם היו יהודים להזכירכם) ואז בשלהי ממלכת החשמונאים פורצת מלחמת אחים נוספת בין נסיכי בית חשמונאי עד שעצמאותנו נלקחת על ידי הרומאים.
ואז, במרד הגדול פורצת מלחמת האחים המכוערת והמתועבת ביותר שידע עמנו למוד הסבל. שלוש קבוצות מורדים בירושלים הנצורה, נהגו כבני עוולה והמיטו מוות ברעב על תושבי ירושלים ולבסוף מוות לא הירואי של חיילים מטורפים ומורעבים מול צבאות סדורים ומאורגנים.
לא פחות מעשר מלחמות אחים אירעו מאז יציאת מצרים ועד שהרומאים גירשו אותנו מכאן. קמנו מעפר הארובות ומקברי האחים ושבנו לכאן. ניצחנו את אויבנו פעם אחר פעם, היזהרו עתה שלא תהיה עוד מלחמת אחים. אולי האחרונה בדברי ימי עם ישראל. זיכרו את האמירה : הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה, כִּי-מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה; וְעַד-מָתַי לֹא-תֹאמַר לָעָם, לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם?
אם גם אתם/ן מודאגים מהקולות הנשמעים מפי מנהיגי מחנה אחד לגבי מלחמת אזרחים ומתגובת הנגד המתלהמת של מנהיגי המחנה מהצד השני אנא הפיצו ושתפו מאמר זה.
עידן אבוהב, עו"ד . מרצה למשפט חוקתי ופוליטי.