סהאם אגברייה, שבעלה ושני בניה נרצחו ב-2011 ואף נפגשה מאז עם נתניהו, מביעה ייאוש מכך שמשפחתה נמחקה ולמשטרה אין קצה חוט: "צעקתי ונאבקתי, לא קרה כלום ... התיק שלי נשכח לגמרי" . על הסיבות האמיתיות להשתלטות הטרור האזרחי על המגזר הערבי.
אזרחי ישראל הערבים חיים תחת טרור וזאת איננה קלישאה. ידוע כי ארגוני פשיעה גדולים, בכל העולם, מתנהלים כלפי האוכלוסייה כארגוני טרור. במגזר הערבי, ארגוני הפשיעה אכזריים לא פחות מארגוני הטרור, שמאיימים על הציבור היהודי. לראיה, בכל שנה נרצחים כ 100 אזרחים ערבים שחלקם הגדול הוא קורבן של פשיעה מאורגנת. ארגון טרור שהיה גורם למוות בהיקף כזה במגזר היהודי, היה פוגש את קיר הברזל של מדינת ישראל: טובי בחורינו, מטוסינו, וחוקרי שב"כנו היו פועלים מולו. מדוע הטרור האזרחי חוגג במגזר הערבי?
הכיצד יתכן שמדינת ישראל, על כל עצמת סוכנויות הביטחון שלה, עומדת חסרת אונים אל מול ארגוני הפשיעה המאורגנת הערבית? הכיצד יתכן שמיליון וחצי איש הועברו לשליטתם המלאה של כמה אלפי עבריינים חמושים? יש לכך כמה סיבות, חלקן, יש לומר, נעוצות באשמת המגזר הערבי עצמו, אולם מדינת ישראל אינה יכולה להמשיך ולהתחבא מאחוריהן. בעשותה כן, נדמית המדינה כאותו בעל המזניח, במשך שנים, את אשתו האוהבת וכשמתגלה לו כי היא נואפת עם אחר הוא מטיל את האשמה כולה על החינוך המתירני שקיבלה בבית הוריה.
הסיבה העיקרית לכך היא הסדר שבשתיקה בין המדינה לארגוני הפשיעה, שנחתם במחשכי המציאות הישראלית. בדמדומים שבין מדינה מערבית מצליחה לבין מדינה שעדיין נאבקת על חיי תושביה היהודים. קצין בכיר שפרש ממשטרת ישראל סיפר לי את האמת המרה: הימים הם ימי אנטיפדת אל אקצה מערכת ביטחון זיהתה בתחילת שנות ה 2000 התעצמות של החמאס והג'יהאד במסגדים בגליל ובמשולש. החשש היה מיידי וברור מבוסס: השב"כ לא יוכל לתת מענה כנגד טרור גם בישובים הערביים וגם באזורי יהודה ושומרון. כולם הבינו שמשמעות הדבר תהיה אנשי חמאס וגיהד שיפעלו מתוך ישראל. מצב זה חייב את מערכת הביטחון להגיע להסדר עם גורמים ששולטים בישובים הערבים. ניחשתם נכון. עבריינים.
כך החלו סדרת מפגשים סגורים ואפלוליים, שאף גורם לא יאשר את קיומם או את המסרים הברורים אך לא רשמיים, שהועברו שם, מבעד לעשן הסיגריות הסמיך וריחות הקפה וההל. לעיתים המסרים הועברו לאסיר בכלא, שמקושר למשפחת פשע בחוץ, לעיתים נמסרו ישירות לבכירים שהוזמנו לחקירת משטרה אגבית או במפגשים סודיים בתוך מתחם החמולה בכפר. המסר היה ברור: התארגנויות איסלמיות יחייבו כניסה מאסיבית של המשטרה והשב"כ לתוך הישובים. על מנת למנוע מצב כזה כדאי שהתארגנויות כאלו ידוכאו על ידי בעלי זרוע שיש להם עניין באי נוכחות משטרתית. המדינה מצידה לא הציעה חופש פעולה לעסוק בפשיעה, בתמורה לדיכוי האסלם הקיצוני בכפרים, אבל בפועל הובהר ש"שקט יענה בשקט".
יאמר לזכותם של ארגוני הפשיעה ש"מילה זאת מילה" ושבענייני עסקים הם מבינים מצוין. הם אכן מילאו את חלקם בהסכם וכך החלה ישראל לאבד את שליטתה בישובים הערבים. נוצרה נורמה לפיה ניידות לא נכנסות לתחומי היישובים הערביים, נוצרו הסדרים בין רכזי שב"כ לראשי משפחות פשע בשיתוף המשטרה, החלה התעלמות מהפרות חוק בכל תחום שהוא וטיפוח של תרבות אלימה, שבה כל דאלים גבר. מערכת הביטחון וארגוני הפשיעה היו מרוצים מההסדר. כל אחד קיבל את ליטרת הבשר שלו. ברמלה למשל, בירת הסמים של המרכז, דוכאה באלימות הפגנה של התנועה האיסלמית. אם כך, ניתן היה להכתיר את הדבר כהצלחה. אין טרור ישראלי והפשיעה הערבית אינה חורגת "מגבולותיה הטבעיים".
קריסת הקונספציה
בדיוק כמו באותה קריסה ידועה, שהובילה את ישראל למלחמה עקובה מדם ואת הסורים אל מרכז רמת הגולן, כך קרסה גם הקונספציה הנוכחית לפיה ניתן יהיה לשמר את הדברים על רמת פשיעה נמוכה מחד ולקבל רמת ביטחון גבוהה מאידך. והרי לשתי הקונספציות יש קשר אחד ברור- עיוורונה של מערכת הביטחון הישראלית שפעם אחר פעם ננעלת על רעיונות לא יציבים, מבלי לקחת בחשבון את האיפכה מסתברה ואת עמדותיהם של אנשים שחושבים מחוץ לקופסא. שוב השחצנות ידה על העליונה אל מול החוכמה, התבונה והראיה לרחוק.
יחד עם זאת מידת הקושי של האדם הכותב ביקורת, על החלטות שקיבלו אחרים, תלויה במידת הקושי של מקשי המקלדת שלו. יש לזכור שבעת ההיא (אינתיפאדת הר הבית) כוחות הביטחון לא יכולים היו להקצות מספיק כוח אדם כדי להתמודד עם התפשטות האסלם הקיצוני בתוך ישובים ערביים, לצד מאבק בטרור ביהודה, שומרון וחבל עזה. המגבלות וההכרה בצורך לבחור ברע במיעוטו הם שהובילו לקבלת החלטה שנראתה אז נכונה.
בפרק הבא :
מדוע ישראל איננה פועלת לשנות את המצב כיום? מה הן ההשלכות הקיומיות על ישראל, כפי שאנו מכירים אותה כיום, אם לא תפגע בארגוני הפשיעה בעתיד הקרוב? ומה הוא הכלי שאם יופעל אזי מחר בבוקר תדוכא הפשיעה המאורגנת הערבית ? ומדוע לא מפעילים אותו ?
בינתיים, אם אהבת את המאמר אשמח לשיתופים ברשתות חברתיות, ניתן גם להשאיר הערות.