מה אומר הדין הבינ"ל לגבי פגיעה בבתי חולים, המשמשים כבסיסי פיקוד מרכזיים של אויב, כדוגמת שיפא? המאמר הזה יגרום לכם.ן ללא מעט פליאה. ככל הנראה גם לחמאס, שהתבסס על התפיסה הישראלית השגויה של דיני הלחימה.
הגנת בתי חולים ואמבולנסים מוגדרת במסגרת התוספת לאמנת ג'נבה שנחתמה בשנת 1977 (הפרוטוקול הראשון). סעיף 13 לפרוטוקול זה קובע כי ההגנה לה זכאיות 'יחידות רפואה אזרחיות' תיפסק אם נעשה בהן שימוש לביצוע מעשים הפוגעים באויב. עם זאת, פגיעה בהן תותר רק לאחר מתן התראה הקוצבת פרק זמן סביר, להתפנות הכוחות הלוחמים מתוכן או לעזיבה אזרחית של החולים.
מה הן "פעולות הפוגעות באויב"? את זה השאירו מנסחי אמנת ג'נבה לפרשנות של המדינה הלוחמת. כך, שבמקרה של מדינת ישראל, יש לה זכות מלאה, על פי דיני הלחימה הבינ"ל, לפגוע במפקדות החמאס שמתחת לבית החולים, ובלבד שהיא סבורה כי הן משמשות לפעילות מהותית הפוגעת בכוחותינו. האמירה הזאת תקפה גם אם הדבר כרוך בפגיעה בבית החולים עצמו. מדהים לגלות שגם פרשנות ICRC (הצלב האדום), המקובלת על בג"צ, תומכת בעמדה זאת לחלוטין.
אין באמור לעיל משום המלצה לפגוע במנהרות על חשבון חיי החטופים, ככל שהם מוחזקים שם !
האם כל פגיעה בבית החולים מותרת?
התשובה לכך היא לאו מוחלט. בל נשכח שמדובר באזור אזרחי ועל כן תוצאת הפגיעה בו תגבה מחיר פגיעה ב"לא מעורבים" רבים ותהרוס מתקני רפואה משמעותיים. לכן, לפי רוח דיני הלחימה הפגיעה צריכה לקיים שני תנאים מצטברים:
הפגיעה חייבת להיות מיועדת להריסה של מפקדות החמאס עד כמה שניתן לדייק. אסור לה להיות פגיעה חסרת אבחנה שבמסגרתה יהרסו כלל אגפי בית החולים, לרבות כאלו שאין בהריסתם תרומה להרס המפקדות, ויפגעו אזרחים רבים.
הנזק צריך להיות מידתי - כלומר הנזק שיגרם לאויב יהיה כזה שמצדיק את הפגיעה במתקנים הרפואיים ובאזרחים. מי יקבע האם מאה או אלף אזרחים זה נזק מידתי? שאלה מוסרית כבדת משקל שמוטלת על כתפיהם של מקבלי ההחלטות.
כך, למשל אם לישראל יהיה מידע לפיו אכן משמשים הבונקרים את יכולת הלחימה של חמאס ופגיעה בהם תביא בהסתברות גבוהה לפגיעה משמעותית ביכולת הלחימה והפיקוד המרכזי - אין מניעה להשמיד אותם במחיר לא פשוט לצד השני. מנגד, אם ידוע כי הרווח שבהשמדת המנהרות יהיה נמוך מבחינה צבאית, כי למשל סינואר ברח כמו עכבר יחד עם חבר מרעיו, השאלה תהיה האם יש טעם צבאי בכך. ככל שהדבר לא יעניק יתרון צבאי יקשה על צה"ל לטעון כי פעולותיו תואמות את דיני הלחימה הבינ"ל. כלומר ניתן יהיה להרוס את המנהרות אבל כוחותינו יצטרכו למצוא פתרון שפגיעתו בבית החולים שלמעלה היא מינימ'. אני מזכיר לכם שנקמה וקטל המוני של אזרחים איננה תכנית עבודה מוצלחת לניצחון במלחמות וישראל מוכיחה זאת כבר 75 שנה.
הטעות הישראלית הבלתי נסבלת
במשך שנים הפרקליטות הצבאית, יחד עם פוליטיקאים הססניים וחסרי הבנה בדיני הלחימה, יצרו אוירה בה ישראל "הצדקנית והמוסרית" לא תפגע בבתי החולים כי הדבר מנוגד לדין הבינ"ל. החמאס הבין את האיוולת ועשה בה שימוש מדהים- מיקם את "הבור" שלו מתחת לבתי החולים וכך אפשר לעצמו להמשיך לשלוט בכוחותיו גם כשצה"ל מעליו. התוצאה בפועל היא שנים רבות של סבבים בלתי נגמרים הכוללים הרג בשני הצדדים : עשרות אלפי פלסטינאים, מעל אלף אזרחים ישראלים ומאות חיילים שנפלו ברצועה. מישהו היה צריך להסביר לפרקליטות הצבאית שהיא כנראה לא כל כך מוסרית...
דרך אגב, בדיוק מסיבה זאת יכולה הייתה ישראל לפגוע באמבולנס שהוביל מחבלים והדבר לא נחשב להפרה של דיני הלחימה.
האם נדרש נשק יחודי לצורך ביצוע פעולה כזאת ?
כן. פגיעה חסרת אבחנה לא תעמוד במגבלות הפגיעה המדויקת והמידתית. מכאן נגזרת שאלה משמעותית אחרת: האם לישראל יש נשק כזה והאם לאמר' יש סמכות וטו על הפעלת נשק כזה בתוככי עזה.
ואם בית החולים יקרוס כתוצאה מפגיעה במנהרות שלמטה?
אז שיפנו בתלונות לאדריכל שבנה את המנהרות. זאת לא בעיה ישראלית כל עוד פעלה מנימוקים צבאיים כבדי משקל.
האם הפרשנות הזאת מקובלת על ידי המומחים בעולם ובארץ?
התשובה היא כן. האזנה בYouTube למלומדים כמו פרופ' פיטר ברקוביץ או פרופ' אבי בל מגלה כי ישנה פרשנות אחרת לחלוטין בעולם המערבי לדיני הלחימה וכי ישראל כפתה על עצמה מידת סדום בלתי מוסרית ובלתי הגיונית. דרך אגב, האם ישראל הרוויחה מכך ? דומה שהתשובה נעוצה בהתנהגות ההמונים ברחובות וחלק ממנהיגיהם (ראו למשל פרשת מקרון) שמסתירים אנטישמיות מובנית ופנימית לפיה לישראל בפרט וליהודים בכלל אסור לנצח.
במשך שנים ישראל נמנעה מלהקריא לעולם את הפרשנות הנכונה של אמנת ג'נבה ונספחיה וניסתה לרצות את ההמונים. זה לא עבד. אלברט איינשטיין אמר שההגדרה של טיפשות היא עשיית אותו הדבר ולצפות לתוצאות חדשות. אבא שלי, שמואל אבוהב, לימד אותי שאין טעם בכך שהכבשים תומכות בצמחונות כל עוד דעתו של הזאב אינה תמימה עימם.
