top of page
  • תמונת הסופר/תidan abuhav

פרשת טנטורה - היתה או לא היתה

פרשת טנטורה, צצה שוב ועולה בסרט חדש של במאי צעיר שלקח לעצמו את הזכות ל"חשוף את האמת", בפסטיבלי סרטים בחו"ל, על כיבוש הכפר הערבי העוין "טנטורה", שחייליו איימו על כביש החוף. התיאוריה המוכחשת לפיה נטבחו שם מעל 200 איש, על ידי לוחמי ולוחמות חטיבת אלכסנדרוני הועלתה לראשונה בשנת 1998 על ידי, סטודנט להיסטוריה, שחזר בו, מאוחר יותר, מטענתו לגבי ביצוע פשעי מלחמה וחתם על הודעה לציבור לפיה לא היה ולא נברא! אבל קונספירציות, מטבען לצוץ ולעלות, גם אם יקברו אותן עמוק מתחת לאדמה, כמו הקונספירציות בדבר היות כדור הארץ שטוח או תנועת האנטי חיסונים.


מדובר בנושא שעולה בהרצאתי "לשון הרע- האם אסור לקלל בישראל" ועל כן אשמח אם מנהלי/ות תרבות שהעברתי אצלם/ןם את ההרצאה יעבירו פוסט זה גם לקהל שנכח בהרצאה כמאמר העשרה.



בשנת 2014, במסגרת תכנית בפריים טיים ביום שישי בערב, ראיין הבדרן אייל קיציס אלילת ילדים חדשה, בשם אליאנה תדהר. במהלך הריאיון היה חשוב לו לשאול אותה אם הייתה יוצאת עם ערבי. "כן " היא ענתה באדישות רבה. אף אחד לא הרים גבה על השאלה. אף אחד גם לא הרים גבה על התשובה האוטו' של מי שנחשבה להיות משפיעה על ילדים באותה תקופה. אפשר רק לשער מה היה קורה אילו התשובה הייתה "לא". יתכן שגופים מסוימים היו מנסים להביא להדחתה, מהסדרות בהן כיכבה, על מנת לשדר מסר שאלילי נוער אינם יכולים להיות "גזענים".


בואו נניח שהמרואיינת הייתה כוכבת ילדים במגזר הערבי. האם היא הייתה נשאלת את אותה שאלה לגבי יהודי? או שאולי המראיין היה מתחשב ברגישות החברתית של המיעוט הערבי ונמנע מלשאול שאלה כזאת? לחלופין, אם היה שואל – האם מישהו היה מרים גבה או אומר משהו אם כוכבת הילדים הייתה אומרת "לא!" נחרץ?


אותה שנה סערה הארץ סביב נישואיה של מורל מלכה ובן זוגה מחמוד מנסור (אסיר לשעבר בשל סחר בקוקאין). מורל התאסלמה, כמו לא מעט צעירות יהודיות לפניה, ונישאה לבחיר ליבה, אך משום מה חתונה זאת נבחרה על ידי ארגון להב"ה כאירוע שסביבו יקבע גורל העם היהודי כולו. אל המסיבה הצטרפו כלי התקשורת כולם, שסיקרו את הזוג האלמוני ואת חתונתם, ואף פוליטיקאים והוגי דעות, מטעם עצמם, שטרחו להבהיר מעל כל שולחן בתכניות הבוקר, שקריאה להימנע מהתבוללות - היא חשוכה וכמוה כקריאה לגזענות. יפעת קידר, מיוזמי "משמרת האהבה", שהגיע לחתונה לתמוך בזוג אמרה כי : "הגעתי לכאן היום כי אני לא מאמינה במושג הזה של נישואי תערובת. בסופו של דבר כולנו בני אדם. כנשים החלטנו לא להפקיר את השטח לגזענות ופשיזם". הגדילה לעשות שרת הבריאות, יעל גרמן, ששלחה מכתב אל בני הזוג "מורל ומחמוד היקרים", כתבה גרמן, "ביום שמחתכם זה אני רוצה לברך אתכם ולחזק את ידיכם שזכו לשנים רבות של אושר אהבה וסובלנות" ואף הביעה תקווה כי חתונת הזוג המעורב שרת הבריאות הביעה תקווה כי חתונת הזוג המעורב תהיה צעד נוסף בהפיכת החברה הישראלית לחברה סובלנית ופלורליסטית יותר, כלשונה. גם סוחר סמים וגם מקבל ברכות משרת הבריאות.... מעניין אם המכתב נכתב על דף רשמי של לשכת השרה? כלומר על דף רשמי של מדינת ישראל.


פעם אף אחד לא היה מעיז לדבר בעד התבוללות ועכשיו אנחנו רואים ששרה בממשלת ישראל בוחרת להתערב בנושא ולתמוך בנישואי התערובת של מורל ומחמוד. אז האם עדיין מותר לנהל דיון נגד נישואי תערובת או שבעידן התקינות הפוליטית מי שנגד התבוללות הוא בעצם בעד גזענות? אז זהו, שהעניין הרבה יותר מורכב מכך בואו נשבור כמה מיתוסים בנוגע לסוגיית נישואי התערובת.


על ההיסטוריה של ההתבוללות בעם ישראל


שאלת ההתבוללות היא איננה חדשה. לא תאמינו אבל בתקופת התנ"ך, עד חורבן בית ראשון, נישואי תערובת היו עניין מקובל ואף אחד לא חשב שזה יהרוס את העם היהודי. משה רבינו וציפורה בת כהן מדייני עובד אלילים, שמשון הגיבור, רות ובועז, דויד המלך ובת מלך גשור, דויד המלך ובת שבע החיתית, שלמה המלך ונעמה העמונית ..... מסתבר שגיבורי התנ"ך אהבו נשים נכריות ואף אחד לא כעס עליהם. חוקרת המקרא, פרופ' אמית יאירה, בספרה "גלוי ונסתר במקרא: פולמוסים גלויים, עקיפים ובעיקר סמויים" מתארת זאת כאירוע מקובל באותם ימים. היתכן שעם ישראל הקדום היה ליברל יותר מהעכשווי?


התשובה לכך נעוצה במועד במועד בו התבוללות הופכת להיות מוקצית. כשבני יהודה מוגלים אל בבל, אחר חורבן בית ראשון, הם מגלים שעשרת השבטים שהוגלו לפניהם עברו תהליך של היטמעות בין הגויים והיעלמות איטית. אז מבינים ראשי העם כי השאלה היא או להיות ליברלים ונאורים ולחדול מלהיות או להתבדל ולשרוד. בגלות, כללי המשחק משתנים וההחלטה היא להתבדל ולהוקיע נישואי תערובת. כמה מאות שנים לאחר כך, בתקופת הגלות השניה שלאחר חורבן בית שני, מבינה היהדות את אותו עיקרון ועל כן מתפתחת הבדלנות במלא עצמתה. גם אנשי הגולה בתקופה המודרנית עסקו בכך רבות ודוגמאות לכך ניתן למצוא בסיפור "טוביה החולב" או בציור קרבן הפנטיות (1899) של הצייר מיקולה פימוננקו, המתאר יהודיה צעירה המוקעת על ידי שכניה בשל נישואיה לגוי.


החל מהמאה ה 19 המגמה משתנה ומתחילה קבלה של התופעה בקרב השכבה המשכילה. ראשי הציונות נותנים על כך דעתם... ולחלקם זה לא מפריע. ליליינבלום יראה בכך תרומה וריפוי לעם היהודי והרצל יטען כי באלטיולנד שתוקם הצאצאים יטמעו בקרב העם היהודי - אז למי אכפת? משמע, נשואי תערובת אינם עניין חדש ביהדות, הם מוכרים ומקובלים בתנ"ך ולאחר מיכן בעת החדשה על ידי חלק מראשי הציונות. ולמעשה ההתנגדות להם היא עניין דמוגרפי, שרידותי ולא עניין גזעני.


אם כך, בואו נציע נוסחת פשרה : אם אדם בוחר להתאהב במי שאינו יהודי ולהינשא לו זאת זכותו המלאה. הזכות לחיי משפחה היא מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה ואסור לאף אדם להתערב בבחירותיו האישיות של אדם אחר. אני לא חייב לאהוב את זה ויחד עם זאת אין לי זכות להעיר לו. אין לזה קשר לתקינות פוליטית. יש לזה קשר לכך שהתא המשפחתי היא ענין פרטי של אדם עם בן זוגו וכל עוד לא נעשות שם עבירות פליליות או מוסריות - אל לחברה להתערב בתוך תא זה... לכן, ההתערבות בחייהם של מורל ומחמוד היתה אכן אקט פוגעני מחוצף ואנטי דמוקרטי.


על תקינות פוליטית כמשתיקה דיונים מהותיים


ברמה הלאומית הסיפור הוא אחר לגמרי. פה יש מקום להשתיק בעוצמה את כל מי שטוען שדיון על התבוללות ונישואי תערובת - הוא דיון גזעני. אל לנו ליפול קורבן למהות מהפיכת התקינות הפוליטית שבעיניה כל התבדלות - משמעה גזענות.


בואו נדבר על עובדות מספריות - משהו שאנשי התקינות הפוליטית לא אוהבים לעשות. יהדות ארה"ב. מאז שנת 1960 הולכת וקטנה בשל נישואי תערובת וכיום מספרה עומד על 7.5 מיליון יהודים בסה"כ. ישנם מחקרים שטוענים ש 58% מהצעירים היהודים נישאים לגויים. מחקר של פרופסור גור אלרואי שנערך בשנת 2016, הראה כי בארצות הברית רק שליש מהילדים של זוגות מעורבים גדלים בבית יהודי שבו מציינים חגים, הולכים לsunday school וכיו"ב. לתופעה הזאת קוראים השואה השקטה או השואה השניה. זהו מונח שמתאר את התכווצות והעלמות הקהילה היהודית הגדולה בעולם - בדיוק כמו שנעלמו עשרת השבטים מהעם היהודי, שנותר מבוסס על שבט יהודה ולוי בלבד.


תקינות פוליטית ככלי המשרת את המיעוט בכפיית דעתו


תקינות פוליטית רוצה לשנות ולנתץ תפיסות קיימות על מנת להחליפן בחדשות "נאורות" יותר. השיח הלאומי על התבוללות שייך לתפיסה הישנה - תפישה המבקשת לשמר רוב יהודי במ"י ולשמר את שרידות העם היהודי בכלל. כמובן שמיעוטים המבקשים לצמצם את שליטת הרוב ולהחליש את טענותיו ינסו לעשות זאת על ידי ביטול הזכות לדבר על היבדלות, שמירה על מורשת ועל הימנעות מנישואי תערובת וינסו להרתיע ולהשתיק בטענה שמדובר בשיח גזעני. ומיעוט שכופה דעתו על אחרים ... משמעו דיקטטורה. והינה נחשפות פניה של המהפכה הנאורה... מהפיכת התקינות הפוליטית


לכן, הדיבור נגד התבוללות ונגד נישואי תערובת הוא בעצם שיח לאומי חשוב ביותר, ככל שאנו רוצים לשרוד כעם וכריבון בארצנו. מותר לאדם לתמוך בנישואים כאלו ובהתבוללות אבל אסור להשתיק סוגיה שעומדת בבסיס קיומנו כקבוצה אתנית אחת. כל ניסיון להשתיק דיון זה, על דמוגרפיה יהודית ועתיד הקבוצה האתנית היהודית, צריך להיענות בתשובה אחת - אולי אתם אנטישמים שונאי יהודים ועל כן אתם משתיקים דיון זה?


ושוב אני מבקש להבהיר - לטעמי, הדיון איננו יכול לעסוק בזכותו של אדם בודד להתבולל. כל אחד יעשה כטוב אשר על ליבו. אין מה לבקר יהודי או יהודיה בשל נישואי תערובת- כאשר הביקורת היא כלפיהם באופן אישי . השיח, צריך להישאר על עתיד העם היהודי, ברמה הכללית בלבד. אחרת, זה גרוע יותר מגזענות- זאת שבירת התא המשפחתי והתערבות בתוכו!

bottom of page