מובטח לכם.ן שטור כזה עוד לא קראתם. שכן לצד הטענות הקשות כלפי הפצ"ר הנוכחית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, יש גם נקודות חשובות לזכותה. אז מי את תומר ירושלמי? האם ההמונים שכועסים (ובמידה מסוימת בצדק) על ההתנהלות החמורה של מצ"ח בפרשת שדה תימן בכלל מכירים את תרומתך לביטחון ישראל? ומדוע לא תוכלו לקרוא טור כזה בתקשורת הרשמית?
בעד - הסרת הכפפות במלחמה בטרור
פצ"ר אחרי פצ"ר נוהלה בישראל שטיפת מח כלפי הציבור וכלפי חיילינו לגבי המשפט הבינ"ל ומגבלותיו. למשל : כעשרים שנה "חינכו" את הציבור שאסור לפגוע בבתי חולים גם אם האויב משתמש בהם כמפקדה. החמאס זיהה זאת והקים מתחת לבתי החולים בסיסים שבהם התחבא ומהם ניהל את המלחמה נגד חיילינו. מדובר בפרשנות שגויה של דיני הלחימה, שאין לה שום אחיזה במציאות. סעיפים 12 ו 13 לפרוטוקול הראשון לאמנת ג'נבה הרביעית קובעים מפורשות שבתי חולים, המשמשים לפעילות צבאית, מאבדים לחלוטין את ההגנה ההומניטרית שחלה עליהם. מי עוד סבור כך? מחלקת המשפט הבינ"ל של הצלב האדום שכתבה פרשנות מפורטת לפיה בתי החולים בעזה איבדו את ההגנה ההומניטרית. גם סוגיית ההודעה מראש על התקפה מכוונת, לפי הצלב האדום, אינה מחויבת המציאות וצריכה להתקיים רק ככל שהצורך הצבאי של הצד התוקף מאפשר זאת.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ניתן לראות שינוי. אמנם לא לגמרי, גם בשם שיקולים בינ"ל של נראות וגם בשל חשש של המערכת לפעול "עד הסוף" בהתאם לפרשנות המתירה פגיעה בבתי חולים וגם בשל שאלת החטופים במנהרות אבל בהחלט ניתן לדבר על שינוי בגישה ביחס לבתי החולים. השינוי הזה קורה בתקופתה של תומר ירושלמי ומשדר לחמאס מסר אחר לגמרי.
נגד - התנהלות המשטרה הצבאית הכפופה לפרקליטות הצבאית
על פי פקודות צהל תפקידיה של הפרקליטות הצבאית הם לפקח על גופי החקירה ובכללם מצ"ח. יותר ויותר עדויות מגלות כי לא רק בפרשת שדה תימן התגלעו שיטות עבודה פסולות לחלוטין. יותר ויותר עדויות נחשפות על כך שחוקרי מצ"ח, שמוסמכים כרובאי 02 (טירונות כלל צהלית), חוקרים באלימות מילולית ופסיכולוגית לוחמים לגבי מקרי לחימה. חשוב להבהיר שרוב החקירות הן לא לגבי מקרה "אליאור עזריה" שבו הפרת החוק הייתה ברורה, אלא לגבי מקרים שאירעו תוך כדי לחימה בתנאי חרדה קיומית של הלוחמים וצורך למצוא פתרונות תחת אש! היעלה על הדעת ש"גיבורי החיל" של מצ"ח יטיחו בפניו של קצין סיירת שהוא נהנה להרוג ערבים, לאחר שירה במי שהניח תיק, שנחשד להיות מטען, על הגדר בעזה? חוקרי מצ"ח הופכים להיות בריונים על דעת עצמם, שמרשים לעצמם להדליף לכתבים שחביבים עליהם חומרי חקירה, ואף להביא לירידה בכושרו הצבאי של צהל בעקבות חרדות של חיילים להיחקר. לא מאמינים? קראו את מכתב המג"דים לרמטכ"ל. מייד עם קבלת המכתב היה על הפצ"ר להיפגש עם המג"דים החתומים ולברר מולם את הטענות על מנת להנחות את חוקרי מצ"ח לנהוג אחרת! אין לי מידע או סיבה להניח שאכן נעשה כן.
בעד - הסרת הכפפות במלחמה בטרור 2
חיסולים ממוקדים. אחד הכלים העוצמתיים ביותר, שצה"ל היה הראשון לפתח כדי לייצר פגיעות מדויקות ומכאיבות לטרור. כלי זה , שהועמד פעמיים לבחינת בג"צ נקבע כחוקתי אולם הופסק בשימוש ביהודה ושומרון במשך שנים רבות. לאחרונה הוחזר לפעילות מואצת באזור. כל חיסול כזה משמעותו הוא אי סיכון חיי החיילים וסיכון מוגבר לחיי אזרחים פלסט' שנמצאים בקרבה למושא התקיפה. שוב, עוד שינוי שחל בתקופת האלופה תומר ירושלמי.
כמו כן, אי אפשר להתעלם מכך שצהל נכנס כמעט על בסיס קבוע "לטייל" ברחובות ערים ומחנות פליטים פלסטיניים כדי להילחם בטרור. ביחס לחשיפת החיילים לסיכון כמות הנפגעים ב"ה היא אפסית. איך משיגים תוצאה מבורכת כזאת? דואגים לייצר אש משמעותית וקטלנית שמקשה על המחבלים "להרים את הראש" תוך הגברת ההגנה על חיילינו. עוד שינוי חשוב שחל בתקופתה של הפצ"ר הנוכחית
נגד - אי בהירות בקרב מפקדי צהל לגבי האסור והמותר
ההבדל בין הפצ"ר בארה"ב לבין זאת שלנו הוא שבארה"ב מתפרסמות חוברות המבהירות לקצינים בדרג נמוך את האסור והמותר במסגרת דיני לחימה כך משיגים שתי תוצאות חשובות : הראשונה, החיילים מצויים בבהירות מסוימת בניגוד למצב כיום. השנייה היא שניתן יהיה להפעיל ביקורת אקד' חיצונית על מידת הסיכון, שנוטלת הפצר לגבי חיי חיילינו לטובת הגנה על חיי אזרחי האויב.
במצב השורר כיום יש אי בהירות מוחלטת בקרב המפקדים והלוחמים ואין שום יכולת לבצע ביקורת אמיתית על נכונות הפרשנות של הפרקליטות הצבאית לגבי דיני המלחמה. וזאת, מאחר והחלטות הנוגעות לדיני המלחמה ופרשנותם מתקבלות ב"מרתפי" הפרקליטות הצבאית, שמסרבת לחלוק אותם וכפי שכבר הראיתי בעבר תוך הטעיית הדרג המדיני והמטכ"לי לגבי האסור והמותר בדיני מלחמה. מצב בלתי נסבל במדינה דמוקרטית.
Comments