שתיים אימהות. אחת יהודיה ואחת ערביה

עודכן: 6 בנוב׳

המאמר הקודם עסק בסיבה הראשונית שהביאה להתפתחות ארגוני הפשיעה במגזר הערבי. הפעם נדון בסיבות שבגינן מדינת ישראל אינה משנה את המצב ואינה ממגרת את תופעת משפחות הפשע והסחר בנשק. מדוע ישראל אינה מפעילה את "נשק יום הדין" כלפי ארגוני הפשיעה? המאמר קשור לסדרת ההרצאות "משחקי הכס בישראל" שעוסקת בנושאים מדיניים וחוקתיים בארץ ובעולם.


I can't breath

מכירים את הריח המר בנחיריים המאפיין נסיעה ליד ישובים ערביים? קשה לנשום? בעוד שאתם יכולים לסגור את החלון ולהתרחק עם הרכב, יש אנשים שחיים את הריח הזה 24/7. למה? כי משפחות הפשע מתפרנסות משריפת פסולת באתרים לא חוקיים בתוככי הישובים. סרטן? מחלות ריאות קשות? הורים במגזר הערבי מפחדים לדבר. הסיבה לכך היא שהם חוששים מפגיעתם הרעה של העבריינים יותר מהמחלות שיפגעו בהם ובילדיהם. תחשבו עד כמה הפחד מהם גדול ומשתק.

סוגיית זיהום האויר היא רק דוגמא אחת למדיניות האין משילות והפקרת האזרח במגזר הערבי. המדינה מותירה מצב זה על כנו מכמה סיבות. כל אחת מהן כעורה ורעה יותר מקודמתה. הראשונה היא הגזענות הטובה ומוכרת, המתחבאת אחרי סיסמאות בעד שוויון, קבלת האחר והאדרת המיעוטים אבל בפועל מקדמת אג'נדה של ראיית הפשיעה הערבית כעניין מגזרי פנימי שהמדינה לא צריכה להתערב בו כל עוד הוא לא פוגע במרקם החיים היהודי. במילים אחרות: הערבים יכולים לחנוק אחד את השני, בתוך הישובים שלהם, העיקר שזה יעשה בשקט.


הגירה לישובים יהודים וחזרה ל 48

על מה אני מבסס את טענת הגזענות? ביפו, למשל, לא חיכו לרצח של ילדים ותושבים כדי להכניס שתי פלוגות מג"ב בשנת 2006 עקב החמרה בעבירות רכוש ואלימות. ואני מזכיר. לא נרצח אף לא ילד אחד יהודי כשהוכנסו הכוחות לשם. נכון, יש הרבה ישובים ערביים ואי אפשר לגייס פלוגות מג"ב לכל אחד מהם אבל אין אפילו ישוב ערבי אחד בו המדינה ריכזה כוחות כדי להפוך אותו לנקי מפשע. תחשבו רגע על האם הנורמטיבית הערבייה - אין ישוב ערבי אחד בארץ בו היא יכולה להגיד - כאן שומרים עלינו. כאן הפשע לא מרים ראש.


התוצאה של גישה זאת היא הגירה הולכת וגוברת של משפחות ערביות נורמטיביות, לתוככי הישובים היהודים, בהם הסיכוי שיירו בילדיהם בתוך גן שעשועים או בפיצרייה השכונתית, נמוך משמעותית. יותר ויותר ישובים יהודים הופכים להיות ישובים מעורבים.


הסיבה השנייה להתנהלות המדינה נעוץ בתפיסה יהודית גלותית. בקום המדינה בן גוריון דרש מהפלמ"ח ומההגנה לכבוש כל שעל על מנת להשתלט על כמה שיותר שטח שייכלל בגבולות מדינת הלאום היהודית, מדן ועד אילת. בפועל כבר מעל לעשור ש נטישה רעיונית של השלטון והשליטה בחבלי ארץ מולדת - הגליל והנגב. עם חלוף השנים נראה כאילו הציונות מתעייפת מעיקרון הלאומיות והריבונות היהודית הברורה על מה שהשגנו ב 48. לכל היותר התושבים היהודים יהגרו ברובם ויתקבצו במדינת חדרה - גדרה. כלומר, מה שנכבש מידי הכנופיות הערביות ב 48 יוחזר לשליטת משפחות הפשע הערביות שיבססו שם שליטה דה פקטו.


ואם ב 48 עסקינן - האם זה נשמע הגיוני שכיום יש למשפחות הפשע בפרט ולתושבים במגזר הערבי יותר נשק מאשר היה למגזר הערבי לפני קום המדינה? האם ככה נראית ריבונות ? די לקרוא את מה שטוענים בימ"ר צפון לגבי הסיבות לאגירת הנשק על ידי חלק מהאזרחים הערבים כדי להבין שחייבים לפעול נגד הנשק הלא חוקי ועכשיו. זה עניין קיומי גם של המגזר היהודי.


אנחנו אפילו לא אזרחים סוג ב

הגישה הגזענית הזאת בעצם מלבה את השנאה ותחושת הזרות מהצד השני. מוחמד לוטפי ג'ובראן מ'גסר אל זרקה מספר כי "לפני פחות משבועיים התקשרו אליי, הזהירו אותי - 'אתה או אחד מהילדים שלך הבאים בתור'. הכדור הגיע אליי. איפה מפכ"ל משטרת ישראל? אכפת לך? אלה מחבלים. אתה רק צריך להגן עלינו. אנחנו, הערבים, אפילו לא אזרחים סוג ב'. אם יש פחות מסוג ב', זה אנחנו".


הפשיעה במגזר הערבי מגדילה את תחושת הניתוק של האזרח ממדינתו. אדם שחי בתחושה שהוא פחות מאזרח סוג ב מפתח תחושת עלבון ושנאה כלפי השלטון. אם, שרצה החוצה בבהלה לאסוף את ילדיה הביתה בשל יריות שנשמעות ברחוב, חשה כעס ותסכול כלפי המדינה המפקירה. ההתנהלות הזאת מהווה עוד גורם מאיץ לפער שבין שתי האוכלוסיות. נהוג לטעון כלפי הערבים שהם מצביעים לח"כ תומכי טרור ששונאים אותנו. האם יש להם סיבה להצביע בעד מפלגות ציוניות שהטיפול בפשיעה הערבית בכלל לא נמצא על סדר היום שלהן?




בפרק הבא :

האם ישראל יכולה להשתמש בכלי העוצמתי ביותר שלה - מעצר מנהלי- כלפי ראשי הפשיעה במגזר הערבי ?


בינתיים, אם אהבת את המאמר אשמח לשיתופים ברשתות חברתיות, ניתן גם להשאיר הערות.

27 צפיות0 תגובות