top of page
  • תמונת הסופר/תidan abuhav

כשאהרון ברק ושמואל הנביא ישבו לקפה

נניח שאהרון ברק, נשיא העליון בדימוס, ושמואל, נביא אל עליון בדימוס, היו נפגשים לשיחה בבית קפה ומתחקרים זה את זה לגבי עברם המקצועי. מה הם היו מגלים? הפכים גמורים או תאומים זהים מבחינת תפיסת עולמם? פרק נוסף בסדרת ההרצאות החדשה "אין חדש תחת השמש הישראלית", העוסקת בסוגיות ומנהיגים תנכ"יים בעיניים אקטואליות.

 

הבהרה לקוראי הדתיים: אין לראות בניתוח שלי משום פגיעה בכבוד התנ"ך או במנהיגי עמנו

 

מי מינה אותך לשלוט ?

"תגיד", שואל אהרון ברק את שמואל הנביא, "מי מינה אותך להיות נביא עליון?". "אלוהים", עונה לו שמואל ולוגם מכוס האספרסו, שהרגע הביא להם מלצר בבית קפה באחד מרחובותיה הסואנים של תל אביב. "אני לא מבין", אומר ברק, "אמרת להם שאלוהים מינה אותך? נציגי העם לא התווכחו ? לא ניסו לשאול למה דווקא אתה?". "עם מי יתווכחו? זה אלוהים", ענה לו שמואל, "הוא לא ממש נותן דין וחשבון לגבי החלטותיו או מפרסם את שיקוליו לציבור. אומרים שלפעמים הוא נועץ במלאכים שלו אבל אין פרוטוקולים של הישיבות האלו". "מעניין", אומר ברק תוך שהוא לוגם מהקפה ומביט בעשן הסיגריה המיתמר מבין אצבעותיו.

"ואתה, מי מינה אותך להיות שופט עליון?". "ועדה למינוי שופטים", עונה לו ברק, "באותם ימים היתה למשפטנים בוועדה ברית עם עורכי הדין וכל מינוי לבית המשפט העליון, שהם חפצו בו, היה בהישג ידם. היו גם נציגי העם בוועדה אבל אף פעם לא הבנתי מה הם עושים שם. ממילא כוחם בוועדה היה חלש". "ולא התווכחו עם הוועדה? עם החלטותיה?" מקשה שמואל. "עם מי יתווכחו? זאת וועדה למינוי שופטים. היא לא ממש נותנת דין וחשבון לגבי החלטותיה או מפרסמת את שיקוליה לציבור. יש דיונים ומחלוקות אבל אין פרוטוקולים של הישיבות האלו". "מעניין", אומר לו שמואל. "כן, באמת מעניין", עונה ברק ובוהה בקבוצת צעירים רעשניים שחולפים ברחוב ומצחקקים למראה שמלתו ומצנפתו המשונות של שמואל, שנראו כאילו נלקחו מדמות תנכ"ית. "ומה זה עורכי דין? בתנך לא היו כאלו" שואל שמואל. "עזוב", עונה לו ברק ושואף מהסיגריה שלו, "אתה לא רוצה לדעת".


איך ידעת מה נכון להחליט?

תגיד", אמר ברק, לאחר שתיקה ארוכה, בעודו שואף שוב את עשן הסיגריה אל קרבו. "מי הנחה אותך מה להחליט ומה להגיד לעם?". "אלוהים", ענה שמואל בעודו מביט על שמלתו ומנקה ממנה פירור בלתי נראה. "הוא ורק הוא". "ו...", שואל ברק, "פשוט אמרת לעם אלוהים אמר וככה צריך להיות? הם לא התווכחו איתך?". "לא", עונה שמואל, "אמרתי להם שרק אני יכול לדבר עם אלוהים ורק אני יכול להבין מה הוא אומר ומה הוא רוצה ולכן הם חייבים להקשיב לי". "ובאמת תמיד הבאת להם את דבריו של אלוהים?", מקשה ברק. "לא .... איפה .... לפעמים הוא לא ענה בכלל וגם אם ענה, המון פעמים לא הבנתי מה הוא אומר. לפעמים הוא לא ברור.אני חושב שיש לזה קשר לכך שהוא בורא עולמות ולא תמיד יש לו קליטה שם. תשמע, המון פעמים הוא כן ענה לי והיה ברור ונחרץ. הוא גם מאוד מעניין, אתה יודע, בכל זאת זה אלוהים. למדתי ממנו המון". "אז מה עשית כשהוא לא ענה לך או שלא הבנת מה הוא אומר?". "פשוט מאוד", עונה שמואל, "החלטתי לפי השקפת עולמי". "מה ?", נדהם ברק תוך שהוא מועך את בדל הסיגריה לתוך המאפרה שעל שולחן בית הקפה. "אתה אמיתי? אבל אתה רק בן אדם כמו העם, זה נראה לך לעניין לטעון שאתה מדבר בשם אלוהים ולכפות את השקפת עולמך עליהם?". "כן", עונה לו שמואל, "נראה לי טבעי לחלוטין. בכל זאת, אני נביא עליון לא? תשמע, תמיד השתדלתי שהחלטותיי יהיו סבירות, מידתיות ובעיקר מבוססות על ערכי היסוד של העם והמדינה. תגיד, איך האוכל פה טעים?". "כן", ענה ברק,"אבל לא כשר פה". "בסדר", ענה לו שמואל "אני לא אוכל בשר. אזמין סלט". "עזוב", נאנח ברק ומצית עוד סיגריה, "אתה לא תבין ולא כדאי שיראו אותך אוכל כאן. זה עוד יביא למשבר קואליציוני. בינתיים, נזמין עוד קפה" וסימן למלצר שיביא עוד שני אספרסו.


"רק דבר אחד חסר לי. ההבנה שלהם שאני פועל למענם ולמען המולדת. אני לא אויב שלהם. כשפסלתי את דרעי הם חשבו שאני שונא מזרחים... כשאישרתי להם להוריד בניינים שלמים בעזה מהאוויר, אם יש לכך הצדקה ביטחונית, הם טענו שאני שמאלן....כשאסרתי על מסחר בשבת מטעמים של צביון יהודי הם לא התייחסו בכלל", אמר בעצב ברק. "אתה רוצה להגיד לי שאחרי 3,000 שנה הם לא השתנו הדריעקים האלו? רק טענות יש להם... אף מילה טובה ... תעזוב... אהרון... עם קשה עורף. אף פעם לא ישתנו"


צעירים רבים גדשו את רחובות תל אביב הסואנת. אילולי בגדיו וכובעו המוזרים של שמואל, סביר להניח שאף אחד מהם או מיושבי הקפה, שגדשו את המקום, לא היה מסיט מבטו אל עבר שני הגברים, בעלי החזות המבוגרת, שישבו בשולחן צדדי.


הכותב הוא עו"ד מרצה למשפט חוקתי, פלילי אקטואליה ופוליטיקה.



Yorumlar


bottom of page